כיצד נוכל לסייע לילדים להתמודד עם תהליך הרילוקיישן?

 

אנשים מבצעים רילוקיישן ממספר סיבות. לפעמים מדובר על מעבר לצורך התפתחות מקצועית, לפעמים מדובר על מעבר לצורך לימודים, לפעמים בן או בת הזוג מחליטים לבצע את המעבר והבן זוג השני מצטרף, ולפעמים מדובר על הניסיון ללכוד הזדמנויות, ולנסות ולהצליח לחיות את החיים בצורה מיטבית במקום אחר. כך או כך, מדובר באחת הפעולות המורכבות ביותר, שכן היא מצריכה חשיבה מרובה, התייחסות לפרטים והרבה מאוד חוסן נפשי.

כשאנחנו מדברים על רילוקיישן, אנחנו לרוב מדברים על כל השלב המקדים. על ההכנות שנצרכות לביצוע הפעולה, הפיזיות והמנטאליות, על ההתקשרות עם חברת שילוח בינלאומי,על סידור הבירוקרטיה ועל כל מה שכרוך בכך. במאמר זה, נרצה לדבר על ההתמודדות אשר נדרשת מאיתנו כשאנחנו כבר לאחר התהליך הראשוני. הנחתם = את המזוודות, האריזות כבר פורקו, והצלחתם להניח רגל על רגל המיטה. במידה ואתם זוג, יש לכם התמודדות מסוג אחד, אבל מה קורה כאשר  אתם מבצעים את הרילוקיישן עם ילדים? כיצד אתם מתמודדים עם המעבר המורכב? עם הניתוק מהסביבה המוכרת והבטוחה? מהכיתה? מהחברים? מהחוג השכונתי? מהמשפחה הקרובה? אז נדרש אופן התמודדות אחר.

אלו כלים וטכניקות, נוכל לבצע, על מנת לסייע לילדנו להתמודד עם הרילוקיישן?

אז מסתבר שההתמודדות עם תהליך הרילוקיישן מורכבת גם לפני המעבר, וגם לאחריו. אבל מה ניתן לעשות עם זה? כיצד נוכל לסייע לילדנו להתמודד עם תהליך הרילוקיישן בקלות כמה שאפשר? מה זה דורש מאיתנו? אז מסתבר, שלשאלה הזו, יש מספר רב של תשובות, ופתרונות, וכל אחד מכם, יכול לבחור מה נכון לו, ומה נכון לילד שלו? בסופו של דבר, צריך לזכור, שלא כל דבר מתאים לכל ילד, ולכן יש להפעיל מחשבה בטרם מבצעים פעולה.

סדנאות להתמודדות עם רילוקיישן – מסתבר שיש דבר כזה, וזה לאט לאט נכנס גם אצל הישראלים בחו"ל. נשים ישראליות אשר גרות במקומות שונים בחו"ל, מעבירות סדנאות לילדים ישראלים אשר מתמודדים עם תהליך הרילוקיישן. בסדנאות הללו הילדים לומדים להיפתח, לדבר על הדברים שהם חווים. הם מגלים שיש עוד ילדים שעוברים את החוויה, ועם הזמן הם לומדים להסתגל. הם לומדים על המקום שבו הם גרים, על התרבות, על האוכל ועל כל המנטאליות של המקום. הידע והדיבור על הדברים, מפיגים מעט מהלחץ ומהמתח שהילדים חווים, ומסייעים להם להיכנס לשגרה החדשה בהדרגה ובצורה מבוקרת.

ללמוד את השפה המקומית – ברוב המקרים השפה מהווה חסם משמעותי, ובמיוחד אצל ילדים. במקרים בהם מדובר בשפות שאין לילד שום רקע בהם, הדבר עלול להיות מורכב אף יותר, וליצור גם תסכול וייאוש. על מנת להבין ולהסתגל למציאות החדשה בצורה מהירה יותר, ועל מנת לצמצם את כמות התסכולים שהילד חווה בעקבות מחסום השפה, רשמו אותו לחוג אשר ילמד אותו את השפה המקומית. גם אם הוא יחווה בהתחלה קשיים, לאט לאט הוא יילמד את השפה, וירכוש את הביטחון.

להירשם לחוג שכונתי. בנוסף לחוג שפות, מומלץ לרשום את הילד לחוג נוסף, על פי בחירתו ועל פי המשיכה האישית שלו. זה יכול להיות חוג ציור, חוג אומנות, חוג מדע, חוק ג'ודו, קארטה, קאפוארה, מוסיקה, נגינה, בישול, מחשבים ועוד. כל דבר שהילד נמשך אליו, יכול להיות הזדמנות מצוינת לגם להתחבר לחברים חדשים, וגם לרכוש את השפה בצורה בלתי אמצעית. אלו גם יספקו את הביטחון הנחוץ כל כך לילד.

לדבר עם הילדים על המצב. עודדו את הילדים לדבר ולשתף ברגשותיהם. שאלו אותם כיצד עבר היום שלהם? האם הם חוו הצלחה? הנאה ממשהו שהם עשו? לפעמים, דיבור כזה עם הילד יכול לגלות לנו את ההתנהגות שלו. ילדים שחווים תסכול, יכולים להתנהג בכל מיני צורות, והסיכוי שהם יחוו תסכול בתהליך הזה הוא גדול. לכן, כדי לצמצם כמה שאפשר את התסכולים, האכזבות, הקושי והפרידה מהמשפחה ומהחברים, ובכלל מכל הסיטואציה המוכרת, הם חייבים שיהיה להם את תשתית ביטחון, שהחזקה בהם – היא אתם. עשו הכל, כדי ליצור עבורם את התשתית הזאת. אז יהיה ניתן להבטיח, שגם כאשר האתגרים יופיעו, יהיה ניתן לצלוח אותם בדרך הטובה ביותר.